גזר דין בתיק תת"ע 2676-03-10

הכרעת דין

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן- התקנות), בכך שביום 28.7.05 בשעה 20:00, בשדרות בני ברית באשדוד, מול תחנת דלק "סדש", נהגה ברכב, ובעת שהרכב בתנועה, השתמשה בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.

הנאשמת כפרה במיוחס לה בכתב האישום, וטענה, כי לא עשתה שימוש בטלפון נייד בעת הנהיגה.

ראיות התביעה

מטעם התביעה העיד עד יחיד, המתנדב, רפ"ק מיוחד אלי תפוחי.

במסגרת עדותו הראשית הוגש הדוח שכתב העד לנאשמת (ת/1), בו ציין כי בהיותו בתפקיד לצורך אכיפת תנועה, נסע עם אבנר בסו שנהג בניידת סמויה, בשדרות בני ברית מצפון לדרום.

לדבריו, הם נצמדו לרכבה של הנאשמת מצידו השמאלי, והוא ראה את הנאשמת מחזיקה טלפון נייד ביד שמאל, בצמוד לאוזן שמאל.

לדבריו, אותתו לנאשמת לעצור, תוך שמירה על קשר עין רצוף עד לעצירת רכבה.

לדבריו, הנהגת היתה לבד ברכב, מכשיר הטלפון הנייד היה מונח על המושב שלידה, ובנוסף הותקן ברכבה מכשיר טלפון קבוע.

לדבריו, היא טענה בפניו שהילדים התקשרו לשוחח עימה.

בחקירתו הנגדית, השיב העד כי לא הקריא לנאשמת את הדברים שכתב בדו"ח, אך הסביר לה את מהות העבירה, ולדבריו, היא הבינה אותו, שאם לא כן, לא היתה מגיבה כפי שהגיבה.

עוד ציין, כי הנאשמת חתמה על קבלת הדוח ועל הדברים שאמרה לו "הילדים התקשרו".

לשאלת הסנגור, טען העד, כי נהג הניידת-אבנר, לא ראה את העבירה, ולדבריו, כאשר הוא ראה את העבירה, ביקש מאבנר לעצור.

לשאלה, באם שמר על קשר עין רציף עם הנאשמת, כיצד הגיע הטלפון הנייד שלה למושב הרכב, השיב העד "לא יודע. אני לא מסתכל שוטף מה היא עושה בתוך הרכב. ברגע שנסעתי במקביל אליה, ראיתי את הפלאפון ביד שמאל, צמוד לאוזן שמאל" והוסיף כי לא ראה את העברת הטלפון למושב, כשלדבריו "ראיתי את העבירה. ביקשתי ממנה לעצור. מה עשתה אח"כ לא ראיתי. אני כמהימנות רשמתי את כל הפרטים, ולכן רשמתי שראיתי טלפון על הכיסא".

לשאלת הסנגור, האם ידע כי חלה עליו החובה לרשום את מספר הנקודות בדו"ח, השיב העד "אני לא רואה פה ציון נקודות. בטפסים הקודמים זה לא היה. רק עכשיו שינו את זה. אתה מדבר איתי על 2005. אם היה צריך, הייתי רושם... בדוחות החדשים שיצאו לפני שנתיים, יש סעיף מיוחד שכתוב מס' נקודות".

עדות הנאשמת

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת לבדה. יצויין, כי בתחילת העדות העידה הנאשמת בעברית אך התקשתה בהבנת חלק מהשאלות ובמתן חלק מהתשובות, ולכן בהמשך חקירתה הנגדית דיברה בצרפתית, בסיועו של עובד בית המשפט.

בעדותה הראשית טענה הנאשמת כי במועד העבירה הילדים התקשרו, אבל הטלפון שלה היה על הכסא. לדבריה, לא היה אירוע שאחזה בטלפון ודיברה באמצעותו.

עוד טענה, כי הבינה שהשוטר אמר לה שהיא דיברה בפלאפון.

בחקירתה הנגדית טענה הנאשמת, כי היא שילמה את הקנס הנקוב בדוח, מאחר וכתוב כי היא צריכה לשלם, אם כי אינה מבינה מה עוד כתוב ו "לא ראיתי נקודות".

לדבריה, לא שאלה מדוע קיבלה קנס, ולשאלת בית המשפט למה שילמה את קנס אם לא ביצעה עבירה, השיבה "אני שילמתי על זה כי, זה לא קנס. יש... אני חשבתי שאני נוסעת מהר ברחוב. זה זה?", ולאחר שהתובע הסביר לה כי לא מדובר בעניין של מהירות, אלא לטלפון, שכן אמרה שהילדים התקשרו, השיבה שהילדים התקשרו אך יש לה טלפון קבוע.

לאחר שעדותה תורגמה מצרפתית, טענה הנאשמת כי שילמה את הקנס, מאחר וחשבה שמדובר בקנס פשוט, והוסיפה "הייתי עם הפלאפון מתי שעצר אותי, אבל היה לי עוד פלאפון אחד שצלצל והייתה הבת שלי בבכי. נפלה. אמרתי לה, אני חוזרת אליך, ושמתי את הטלפון לידי. שמתי רמקול. אמרתי לה שאני חוזרת אליה".

הנאשמת הדגימה כי אחזה בטלפון הנייד בידה מול גופה, מבלי להצמידו לאוזנה והפעילה רמקול.

לשאלת בית המשפט, אם עשתה זאת בטלפון הנייד שלה, השיבה "כן. לא היה לי פלאפון באוזן בכלל. אמרתי לבת שלי, אני חוזרת אליך".

בחקירתה החוזרת, נשאלה הנאשמת באיזה מצב היה הרכב בעת שענתה לבתה, והשיבה כי היתה בנסיעה איטית, וכי ענתה לטלפון שהונח על הכסא ביד ימין.

לשאלת התובע, מדוע פנתה לעו"ד שנים לאחר העבירה, השיבה כי קיבלה מכתב, וכשביררה מה כתוב בו, נאמר לה שבמכתב הופיעה רשימת דוחות עם נקודות, ושעליה לפנות לעו"ד.

סיכומי הצדדים

ב"כ המאשימה עתר כי בית המשפט יאמץ את עדותו של עד התביעה, ולצורך חיזוקה יקבל את הודאת הנאשמת בעדותה כי דיברה ברמקול במהלך נסיעה, ואת דבריה לעורך הדוח כי ילדיה התקשרו אליה. לפיכך, עתר התובע להרשעת הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.

ב"כ הנאשמת עתר לזיכויה של הנאשמת, בעיקר מחמת ההגנה מן הצדק.

לטענתו, בעת ביצוע העבירה, חלה החובה על רושם הדוח לציין את מספר הנקודות בדו"ח, וזאת למרות שעד התביעה טען כי לא היתה קיימת חובה כזו.

לדבריו, הנאשמת שילמה את הדוח מאחר ושקלה שיקולי כדאיות, שכן סברה כי העניין יסתיים בקנס בלבד.